חשיבה יצירתית, לא בבית ספרינו!

כל ילד נולד כיצירתי אבל דרגת האישיות היצירתיות שונה מהאחר. בכל אחד מילדינו מרכיבים של דמיון ויצירתי, אצל אחדים היא בולטת בעוצמה גבוהה מלידה ואילו אצל אחרים צריך לעורר את הצורך להפעילה. השאלה העיקרית העומדת בפנינו ההורים היא עד כמה בכוחנו לקדם יכולות אלו? ואולי קודם לכן איך לא נתרום ונחבל בכושר היצירתיות טבעי זה? יצירתיות לא קשורה לפרויקט או אירוע מסוים, זו היא תכונה שנרכשת, ברוב המקרים, במהלך הילדות והיא קשורה בדרך כלל בקיום ביטחון עצמי, במחשבה ויכולת קוגניטיבית גמישות. האם גם לילדי יכולת חשיבה יצירתיות, ולמה לא? אישיות יצירתית מאופיינת אצל ילדים כבעלי יכולת משחקית, בעלי חוש הומור, פתוחים, רגישים וסקרניים לסביבה. תכונות אלה מגובות בדרך כלל ביכולות כמו: נכונות להסתכן מעט יותר מהאחרים, יכולת לקחת אחריות, לספוג ולהכיל כישלונות וללמוד מתוך הכישלונות, וכן יכולת להנות מהתהליך עצמו ולהביע שביעות רצון. הטענה הרווחת, מבחינה בילדים יצירתיים, ככאלה המשתמשים באותם תהליכים קוגניטיביים שכלל הילדים משתמשים בהם, אך בדרך יעילה וגמישה יותר. ילדים בעלי אישיות יצירתית הם אלה שיעסקו בהצבת יעדים חדשים ושאפתניים והשגתם. מחקרים, בארץ (כהן, 1993) ובעולם מראים כי יכולת היצירתיות משתנה לאורך החיים. כמעט כול הילדים מתחילים את חייהם כשהם יצירתיים פעילים, רמת יצירתיות גבוהה מתגלה אצל ילדים בגיל שלפני תחילת הלימודים ואילו בגיל שמונה או תשע, הצורך בנאמנות למציאות והטבעת הרגלים "רעים" של חשיבה ושל התנהגות, מחבלים בכושר היצירתיות טבעי זה. אחרים (גילפורד, 1972) שחקרו את שנות הנערות, מצביעים על עצירה כמעט מוחלטת בהתפתחות היצירתיות בשנים אלה והתעוררות חדשה המשך לקרוא